מחלות דלקתיות של דרכי המרה
הכבד בנוי מסוגי תאים רבים, בהם תאי הכבד התפקודיים (הפטוציטים), תאי האחזקה האחראית לשמירה על מבנהו התקין של הכבד, תאי מערכת החיסון ותאי המרה (כולנגיוציטים) האחראים ליצירת נוזל המרה והעברתו התקינה של נוזל המרה מתוך הכבד, שם הוא מיוצר אל תוך כיס המרה והמעי במערכת של צינוריות עדינות המכונות "העץ המרתי" על שום דמיונו של מערך צינוריות המרה המפותח לענפיו של עץ.
קיימות שתי מחלות עיקריות בהן מסיבה לא ברורה מזהה מערכת החיסון של הגוף את אותם תאי מרה כ"אוייב" ותוקפת אותם תוך פגיעה ב"עץ המרתי" ובמארג התקין של רקמת הכבד.
PSC – Primary Sclerosing Cholangitis
מחלה זו אופיינית בעיקר לגברים צעירים (אם כי יכולה לפגוע גם בנשים) ומאובחנת בד"כ בגילאי 30-45,
הסיבה להופעתה אינה ברורה אך היא מופיעה במקרים רבים ביחד עם מחלת מעי דלקתית (עד 70% מהמקרים).
זוהי מחלה דלקתית אוטואימונית המערבת את דרכי המרה ומביאה להצטלקותם, תוך פגיעה במבנה התקין שלהם.
המחלה פוגעת הן בדרכי המרה שמחוץ לכבד והן בצינוריות המרה התוך כבדיות.
הפגיעה במבנה צינוריות המרה והצטלקותם מביאים להתפתחות זיהומים חוזרים בדרכי המרה, פגיעה במרקם הכבד על לשחמת ויכולה להביא במקרים מסוימים להתפתחות גידולים של דרכי המרה או המעי
הגס ומכאן החשיבות הגדולה של אבחנה נכונה ומעקב הדוק במסגרת מרפאת כבד.
PBC – Primary Biliary Cholangitis
מחלה זו אף היא מחלה אוטואימונית של דרכי המרה אך היא אופיינית בעיקר לנשים בגילאי 50-60.
במחלה זו מערכת החיסון מעוררת כנגד תאי המרה המצפים את דרכי המרה הקטנות שבתוך הכבד ולא את דרכי המרה שמחוץ לכבד.
ללא טיפול עלולה מחלה זו להתקדם עד להתפתחות שחמת, אך משאובחנה קיים לה טיפול יעיל מאד המשנה את מהלך המחלה מונע התפתחות שחמת ומאפשר חיים רגילים בצד המחלה.
הטיפול כולל בדרך כלל את חומצת המרה האורסודאוקסיכולית – חומצה מסיסת מים המאפשרת
זרימה חלקה יותר של מיצי המרה ובתוך כך הפחתת הדלקת בדפנות כלי המרה הזעירים.
הטיפול הוא כרוני וניתן בד"כ לשנים ארוכות.
